קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה

בספרו הקלאסי קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה, מציג הכלכלן ג'וזף שומפטר את אחת התיאוריות החברתיות הגדולות ביותר שנכתבו במאה הנוכחית. כשהספר ראה אור לראשונה, חזה ה-New English Weekly כי "במשך חמש עד עשר השנים הבאות, היא בוודאי תישאר יצירה שכל מי שיצהיר על מידה כלשהי של ידע על סוציולוגיה או כלכלה, לא יוכל להרשות לעצמו לא להכיר". שמונים שנה אחרי, ברור שהתחזית הזו לא היתה מוגזמת כלל וכלל.

שומפטר לא עושה חיים קלים לתומכים נלהבים של הקפיטליזם, כשם שהוא מאתגר בצורה מעמיקה את הסוציאליסטים. השקפתו אינה חד ממדית: על ידי סירובו להיות סנגור של כל אחת מהעמדות הוא תרם תרומה מקורית ביותר להבנת התנועות החברתיות החשובות ביותר מזמנו ועד זמננו.

במהדורה השלישית והאחרונה של יצירת המופת שלו, שהתפרסמה בשנת 1950, שומפטר הציג לעולם את המושג "הרס יצירתי", ששינה לעד את האופן שבו מנותחת הכלכלה העולמית. הרס יצירתי הוא המנגנון הספונטני שבו שווקים מסוימים קורסים בעקבות שינויים חברתיים, אקלימיים או אידיאולוגיים, ועל חורבותיהם פורחים עסקים חדשים - מתאימים יותר, חזקים יותר ואפקטיביים יותר. זהו גלגל חיים של הכלכלה המודרנית, שהיחס אליו מבדיל את המדינות המשגשגות לנחשלות. 

עד היום, "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" הוא ספר חיוני לכל מי שמבקשים להבין לאן מועדות פניה של הכלכלה העולמית.