כפות רגלי האל

פרופ' אדם זרטל, מגדולי הארכיאולוגים של ארץ ישראל, סקר עשרות שנים את השומרון וסביבותיו. במהלך הסקרים הוא הופתע לגלות שש אתרים ייחודידים, שהיו בצורת כפות רגלים ענקיות מסומנות באבנים. במרכז כפות הרגליים במה פולחנית עגולה, שרידי עצמות של בעלי חיים טהורים בלבד, חרסים שמתאימים לסגנון שהיה מקובל לפני כ-3200 שנה (תקופת הכניסה של עם ישראל לארץ) ומסלול היקפי מרוצף שבו עשו תהלוכות מסביב.

זרטל הבין מיד שיש כאן מה שהארכיאולוגים ולומדי התנ"ך קוראים: תקופת ההתנחלות. הרי כאן היו התחנות הראשונות של עם ישראל בארצו. הוא גם נזכר, בין השאר בפסוקים המקשרים בין כף הרגל לבין השלטון בארץ: כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ - לָכֶם יִהְיֶה... פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ. כף הרגל, טען זרטל, היא סמל של הריבונות הקדומה בארץ.

מסקנתו של זרטל היתה שהאתרים שמצא הם אלו ששמם בתנ"ך הוא גילגל. היו אלו מקומות ההתאספות והפולחן הראשוניים של עם ישראל הנווד בכניסתו לארץ, רגע לפני שהוא הופך לעם של עובדי אדמה ויושבי קבע. יש בתנ"ך כמה וכמה גילגלים, שמתאימים למיקום של כפות הרגליים שנמצאו. הקשר בין הממצא הארכאולוגי לטקסט המקראי הסעיר מחדש את הויכוח הישן נושן: האם התנ"ך קרה באמת? האם הסיפורים מעידים על היסטוריה ריאלית שניתן לחוש אותה דרך הרגליים? ואם כן - איזו משמעות מדינית ופוליטית יש לכך?

אתם מוזמנים להישאב להסבריו המרתקים של אדם זרטל, המלאים באהבת הארץ, נופיה ואנשים, ולנסות להשיב על השאלות הללו בעצמכם.